האם הפחד מפני עונש על-טבעי יצר חברות מורכבות?

מעל מחצית מאוכלוסיית העולם דבקה כיום באחת משתי דתות בעלות זיקה הדדית רבה: הנצרות והאיסלם. התפישה של “אלוהים גדול”, כזה שעוקב באורח פעיל אחר התנהגות האדם ומעניש על מעשים לא-מוסריים, הוא מרכיב מרכזי בדתות אלה, ויש בו כדי להסביר את הצלחתן. הטענה המובאת כאן היא שהאמונה בעונש על-טבעי על התנהגות אנטי-חברתית, במיוחד עונש על-טבעי מידי “אלים גדולים” למיניהם, מגבירה את שיתוף הפעולה בין אנשים, ולאורך ההיסטוריה היא עזרה לבני האדם ליצור חברות (society) גדולות ומורכבות. אף על פי שאינטואיטיבית יש קסם מסוים בתיאוריה זו של אלים גדולים, קשה לבחון אותה. ההוכחות הרגילות המובאות בזכותה – דהיינו, הקישור בין אלים גדולים לחברות גדולות – אינן משכנעות. הבעיה היא שמאפיינים רבים משותפים לתרבויות שונות בגלל אבות קדומים משותפים והעברה תרבותית, ולא רק משום שמאפיין אחד חולל מאפיין שני. בחברות גדולות ורבות של ימינו אנשים אוכלים פיצה, נוהגים במכוניות, צורכים אלכוהול, נתונים למרותן של מערכת שיטור רשמית וממשלה רשמית. הגם שיש סבירות לזיקה של סיבתיות בין אחדים ממאפיינים אלה – כמו מערכת שיטור רשמית וממשלה רשמית – הרי שאיש לא יטען שאכילת פיצה תורמת להיווצרות מערכות ממשל רשמיות. האתגר הוא להתיר את הסבך ולהבחין בין הזיקות שנובעות מיחסי סיבה ומסובב בין המאפיינים, לבין הזיקות שרק משקפות דפוסים של העברה תרבותית או מורשת מאיזה אב קדמון. מחקרים נסיוניים מראים שבכוחן של הדתות להגביר את שיתוף הפעולה בקרב קבוצות, אבל אין הם אומרים לנו אם אכן “האלים הגדולים” הובילו ליצירת חברות גדולות. למרבה המזל, ביולוגים אבולוציוניים פיתחו שיטות חדשות לחישוב פילוגני1 שמסבירות את הרקע הקדמוני המשותף של המינים. שיטות אלה מסוגלות למצוא סיבתיות באמצעות זיהוי המאפיין שהוא בדרך כלל הראשון, וכן אם מאפיין מסוים מגביר את הסיכוי להופעת מאפיין אחר. לאחרונה נעשה שימוש בשיטות אלה כדי להתייחס לוויכוחים עתיקי-יומין סביב האבולוציה של המורכבות הפוליטית, של מערכות קירבת-דם ושל מבנה השפה. במחקר שנערך לאחרונה בדקנו באופן פורמלי אם האמונה בעונש על-טבעי סייעה ביצירת חברות מורכבות מבחינה פוליטית בתרבויות אוסטרונזיות2 ילידיות. מקורה של משפחת התרבויות הללו הוא בטייוואן, והן התפשטו על פני אזור שמקיף יותר ממחצית אורכו של הגלובוס, ממדגסקר במערב ועד אי הפסחא במזרח. כשבאים לבחון אם מבנים פוליטיים התפתחו יד ביד עם אמונות בעל טבעי ומנהגים כאלה, התרבויות האוסטרונזיות מהוות דגימה אידיאלית משום שהתכונות הילידיות של תרבויות אלה – כיצד הן היו לפני השפעת הנצרות והאיסלם – זכו לתיעוד רב והיו מגוונות ביותר. במבנים הפוליטיים של התרבויות דוברות השפות האוסטרונזיות ניתן למצוא החל מחברות המנוהלות על-ידי הדמות החשובה המקומית, כשל תרבות הלאק (Lak), ועד מדינות הוואיי בעלות המבנה הפוליטי המורכב. האמונות בעל-טבעי היו מגווונות בה-במידה. אלי הטבע קושרו למאפיינים של סביבות טבעיות, למשל הטאניווה (Taniwha) של המאורים, שנמצאו במים העמוקים והרבו לטרוף בני-אדם, אבל ניתן היה להערים עליהם, להילחם בהם או להביא להם מנחות כדי לרצותם. היו אינספור גיבורי תרבות, כמו פוראנה (Porana), יתום-נוכל-גיבור של איי שלמה, שביצע מבחר מעללים כמו הכרת תענוגות המשגל לבני האדם, אבל היה בעל חשיבות דתית מועטה. לעתים קרובות שררה האמונה שהאבות הקדמונים שמתו ממשיכים עדיין לקחת חלק פעיל בחיי צאצאיהם. אחדים מאבות קדמונים אלה הועלו למדרגת אלים רבי-עוצמה, בעוד אחרים נותרו בעלי כוחות מוגבלים בלבד. הגם שיישויות על-טבעיות מסוימות גילו עניין במעשיהם של בני האדם – כמו הקרבת קורבנות והצעת מנחות – מעטים מהן הפגינו ספציפית תמיכה במוסריות האנושית. פחות ממחצית התרבויות במחקר שלנו האמינו בעונש על-טבעי בגין אנוכיות, ורק בקומץ תרבויות זוהתה תפישה של “האל המוסרי הגדול”. כשחיים בתרבות מודרנית, קל להניח שקיים קשר הדוק בין דת ומוסריות, אבל רבים מהאלים של התרבויות הקדם-מודרניות פשוט לא התעניינו ביחס שהבריות מעניקים איש לזולתו. נעזרנו באילן יוחסין מבוסס-שפה של תרבויות אוסטרונזיות והשתמשנו בשיטות פילוגניות חישוביות כדי לבחון אם המבנים הפוליטיים התפתחו יד ביד עם האמונות בעל-טבעי. אם כן, האם מצאנו תימוכין בתיאוריית “האלוהים הגדול”? לא בדיוק. אף על פי שמצאנו כי אלים מוסריים גדולים התפתחו יחד עם המורכבות הפוליטית, הרי שאלים אלה הלכו בעקבות המורכבות הפוליטית ולא הניעו אותה. מעניין שרוב האלים המוסריים הגדולים אותרו באזורים של דרום-מזרח אסיה שהיה להם קשר בעבר עם העולם המוסלמי. נטען שאלים אלה הם ילידיים, אבל מקורם העדכני של אלים אלה וההיסטוריה של התרבויות בהן הם צמחו מרמזים על כך שייתכן כי תפישת “האלוהים הגדול” אומצה מתרבויות מוסלמיות והוצמד לה שמו של אל ילידי. האם נוכל להסיק כי לדת אין כל תפקיד חברתי? לא ולא! מצאנו שהאמונה בעונש על-טבעי מידי קשת רחבה של ישויות על-טבעיות – ולא בהכרח מידי “אלוהים גדול” בלבד – התקיימה לפני עליית המורכבות הפוליטית. במלים אחרות, ייתכן שהפיכתן של תפישות דתיות כמו העונש העל-טבעי למוסריוֹת סייעה לבני האדם ליצור חברות מורכבות מבחינה פוליטית. ברם, מצאנו כי ההענשה העל-טבעית לא עזרה לקיים חברות מורכבות מבחינה פוליטית לאחר הקמתן. הגם שייתכן שהעונש העל-טבעי הגביר את שיתוף הפעולה, היו גם דרכים אחרות שבהן האמונות בעל-טבעי יכלו לסייע בבניית חברות מורכבות מבחינה פוליטית. רווחה מאד האמונה שרוחם של האבות הקדמונים המנוחים מהווה הן מקור להטלת עונשים על-טבעיים והן דרך להצדקת דרישות לסמכות פוליטית. לעתים קרובות האמינו שראשי השבטים הם התגלמות אלים או רוחותיהם של קדמונים, וכי מיני אלים אלו מספקים צידוק אלוהי למנהיגות פוליטית. התפתחותם במקביל של מבנים פוליטיים ותפישות על-טבעיות באוסטרונזיה מספקת תובנה מעמיקה לגבי התפתחותן של חברות קדם-מודרניות. תרבויות אלה הקימו חברות גדולות בלי “אלים גדולים”. אף שהאמונה ב”אלים גדולים” נפוצה כיום בעולם כולו, הרי שברובם המכריע של המקרים, האמונות האלה קשורות בנצרות ובאיסלם. דתות אלה צמחו והתפשטו במאות הספורות האחרונות, הרבה אחרי שבני האדם פיתחו חברות גדולות ומורכבות. המחקר שלנו מפגין את כוחן של השיטות הפילוגניות בכל הנוגע לדיונים בדבר מקורות הדת ותפקידיה בחברה האנושית.

ג’וזף וואטס סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא אבולוציה תרבותית באוניברסיטת אוקלנד בניו-זילנד, וכעת הוא חוקר במרכז לחקר הדת באוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד. פורסם במגזין (https://evolution-institute.org/this-view-of-life/) של אתר The Evolution Institute. מאמר המקור באנגלית- קישור. עברית: שלמה אדם.

[1] של תולדות הגזע [2] של איי מרכז ודרום האוקיינוס השקט