‘העיר (המדינה) היא אני’ או מה שהפוליטיקה (המקומית) הישנה עדיין לא מבינה

השלטון המקומי צריך וחייב לשתף את הציבור ולרכוש את אמונו בתהליכי שקיפות כחלק ממדינה דמוקרטית. על הנעשה בישראל 2016 עוד חקירה סמויה יצאה לאור, שוב פושטים בלשי להב 433 על העירייה ושוב ‘דמויות מפתח בעיר’ עוכבו לחקירה. גם הפעם החשדות נשמעים דומים: גורמים העוסקים בתחום הבנייה, פועלים לקידום ענייניהם בעירייה שלא כדין, בין היתר באמצעות מתן שוחד וטובות הנאה לגורמים בעירייה ולמקורבים להם; ובכלל שוב סימני שאלה סביב התנהלות ראש/ת העיר בעסקאות נדל”ן ששוות מיליונים, מעורבות משפחתית בנעשה בעירייה ושורה של מינויים של פעילים ממטה הבחירות וככלל, הנורמות הנהוגות בעירייה. פלא שהציבור אדיש? פעם אחר פעם צצים הסיפורים על ראשי עיר שמכהנים שנים ארוכות בתפקיד עד שנדמה שהביטוי הצרפתי הוותיק ‘העיר (המדינה) היא אני’ תקף ולא ניתן עוד להפריד בין התפקיד שאמור לשרת את הציבור ולייצגו לבין האופן שבו התפקיד משרת את בעליו. נראה כי מתנגשים כאן בעוצמה שני ביטויים לאופן שבו מתנסחת ממש בימים אלה הפוליטיקה החדשה: בעידן הניהול הציבורי החדש, השלטון המקומי לא רק מהווה הזרוע הביצועית של השלטון המרכזי בהענקת שירותים לתושבים, אלא מוטלת עליו החובה לספק את המידע הדרוש לתושב (הלקוח) שיוכל להביע את דעתו בזמן אמת. במקביל, עולה ומתגבר כוחה של החברה האזרחית ברמה המקומית. תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות, מתקיימת תקשורת שקופה ומתמשכת יותר בין האזרחים לבין השלטון המקומי. הפוליטיקה הישנה, הדשנה, זו שלא מוגבלת בקדנציות ויושבת על הכיסא שנים ארוכות, מכרסמת ושוחקת במקרים של שחיתות שלטונית את אחד מעמודי התווך החשובים והוא אמון הציבור. אמון שכזה תלוי, במידה בלתי מבוטלת, במוכנות הרשות לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות ובמידע. תהליכי משילות שקופים תורמים לאמון התושב במערכת, ליעילות פרוצדורלית ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה. הפוליטיקה הישנה, עדיין, לא מבינה שחוקי המשחק השתנו. אז למה שקיפות ברשות המקומית? בכל מדינות העולם גוברת ההכרה בכוחן של ערים לשמש כמנוף לפיתוח חברתי ולצמיחה כלכלית. בהתאם לכך, קיימות כיום עדויות רבות לקיומו של תהליך בו מואצלות סמכויות מהשלטון המרכזי אל השלטון המקומי, בתחומים כמו ניהול ותפעול השירותים הציבוריים, תחבורה, תכנון מקומי ועוד. נבחרי השלטון המקומי עומדים במקביל, תחת לחץ ציבורי המועצם על ידי הרשתות החברתיות והפלטפורמות האינטרנטיות השונות ותוך שימוש בטכנולוגיות חדשות כאשר הרשויות נדרשות לספק את המידע הדרוש לתושב (הלקוח?) שיוכל להביע את דעתו בזמן אמת. במקביל, עולה ומתגבר כוחה של החברה האזרחית ברמה המקומית, מתקיימת תקשורת שקופה ומתמשכת יותר בין האזרחים לבין השלטון המקומי. תהליכים אלו מובילים לניסיונות להגביר את השקיפות ברשות המקומית בעזרת חקיקה, נורמות וביקורת ציבורית הולכת וגוברת, המהווים את הכלים המיידים והזמינים להגברת היושרה ברשות המקומית. באופן מצער, אנו עדים בשנים האחרונות לפרשיות רבות הכוללות חשדות, כתבי אישום ואף הרשעות בנושאי שוחד והפרת אמונים בשלטון המקומי. ידוע כי השחיתות השלטונית מכרסמת באחד מעמודי התווך החשובים והוא אמון הציבור. אמון שכזה תלוי, במידה בלתי מבוטלת, במוכנות הרשות לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות ובמידע. תהליכי משילות שקופים תורמים לאמון התושב במערכת, ליעילות פרוצדורלית ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה. שקיפות נמדדת בראש ובראשונה במידת הגילוי, הנגישות של המידע וזמינותו לציבור. משמעותה של שקיפות נמצאת גם במתן חשיבות לכך שהמידע יהיה רלוונטי, איכותי, מובן ועשיר. כמו כל תהליך ניהולי ברשות מוניציפלית המציב אתגרים רבים, תהליך הפיכת הרשות לשקופה הוא שינוי מאתגר הכולל בחובו שינוי תפיסות עולם ותרבות ארגונית ברשות. בתהליך “תחזוקת” השקיפות, הרשות מתמודדת עם הנגשת מידע לציבור באופן המזמין את מעורבות הציבור ללא התערבות שתקשה על תהליכי ניהול הרשות – מעורבות לא התערבות. הפוליטיקה ברשויות מקומיות, כבר נאמר, חשובה עד כדי מאוד לעיצובן של דרכי פעולה דמוקרטיות – בחירות, הפגנות, פעילויות בארגונים וולנטריים, ועוד, כאשר כל זה כחלק ממאפייני התחרות הפוליטית, הכוח הפוליטי והקצאת משאבים. השלטון המקומי מהווה נקודת מפגש של אזרחים ושלטון, כלומר- מרחב פוליטי שבו אזרחים יכולים לבטא מצוקות ואינטרסים שהפוליטיקה הארצית אינה מאפשרת את ביטויים. דווקא נוכח מנגנוני השלטון המדינתיים, על סביכותם הביורוקרטית ומידת ריחוקם מן האזרח, חשוב כל כך השלטון המקומי לחברה דמוקרטית בריאה ומתפקדת. אולי זה המקום להזכיר ציטוט נוסף של אותו מלך, שימי מלכותו היו הארוכים בתולדותיה של אירופה (1643-1715), והוא זה שהנהיג בה את המשטר האבסולוטי: “תשוקה רבה מדי להרוויח גורמת תמיד להפסיד.”

• הכותבת היא מנכ”לית עמותת ‘שקיפות בינ”ל - ישראל’, הקוראים מוזמנים לקחת חלק בקידום הנושא: שקיפות בינ”ל-ישראל (ע”ר)