נגד פירוד- וגם נגד גזענות, 12 יולי 2016, מאת נועם טל, אקדמאי
אקטואליה- [תגובה לכתבה שבה מעט טוב- נגד פירוד] נגד פירוד- וגם נגד גזענות, 12 יולי 2016, מאת נועם טל, אקדמאי אני מנסה לטעון, טענה כיפית, בהקשר ייחודי: הטענה היא תגובה לכתבה שבה מעט טוב- נגד פירוד בעם. אני טוען: למרות הבדלי הדעות בין יהודים, בכל נושא חשוב, עדיין כולנו עם אחד כי כולנו אחים מאותה המשפחה. כוונתי להגדרה הידועה “לאום היהודי של הנולד נקבע לפי האם” ולא משנה מה יאמין כשיגדל, ולכן כולנו בעצם עם אחד, למרות הבדלי הדעות. כואב לי מאוד על ספרי הדת וההלכה אשר בהם רעיונות לקרוע את העם, וצר לי במיוחד במה שהרבנים הדתיים [של היהדות] מסרבים לבטל את אותו הרעיון ורעיונות דומים. מוסד הרבנות הראשית לא אירגן רבנים לבטל ובעצם הם לא מבטלים את המסרים המרובים אשר משפילים את מי שלא עושה את ההלכה ואת מי שלא שומר שבת לפי הגדרתם. צר לי. מפורסם ביטוי של רב עובדיה יוסף בהקשר של השגת קול חילוני למפלגה החרדית: שכולנו עם אחד. אילו התנהג [הוא וגם תלמידיו] לפי הרעיון בעד איחוד ונגד פירוד: “אין חרדים ואין דתיים כולנו יהודים”- עלי לבקש סליחה מהקורא, כי הוא לא ניסח את זה כך! הוא לא אמר אין חרדים כי ראה את עצמו שונה ונבדל במה שהוא חרדי, ומעולם לא ביטל את המעמד של חרדי! לומר אין חרדים. רק ביטל “אין דתיים ואין חילונים” זה בא בהקשר של מפלגת שס- לגרום למי שלא חרדי להצביע למפלגה שלו בטיעון שאין הבדלים. דבריו אחרים שפלט מפיו עוזרים לנו להבין שאמר את הביטוי הנזכר רק בתור ססמה פוליטית, למען להשיג הצבעות אשר מרבות את כוחו וכבודו. על רקע זה עלינו לשים לב לתרמיות של רבנים, האומרים לנו מסר של חנופה ובמיוחד כאשר “שורת המחץ” היא להזמין אותנו לאירוע המתאים לרודפי בצע כסף, וכבוד כמו שקרה לאחרונה. באקטואליה: השבוע הזה, פורסמה כתבה כזאת: מאת רב העיר של נתיבות. חרף שבודאי יודע את אותם הספרים שאני למדתי, שבהם הרעיון להרחיק את מי שלא שומר שבת, חרף זאת טוען דברים מגוחכים של רעת הפירוד וכאשר אבאר. גרוע עוד יותר שדברי מתק שפתיים האלה הם בהקשר של אירוע לכבוד הרבנים, ועלינו לשים לב לטכניקה, למען להישמר מהתרמית. המאמר של הרב נתנאל שריקי אשר פורסם בישראל היום לתאריך 12 יולי השנה, היום, בעמוד 29, אשר בהקשר של אירוע לזכר רב מכובד ממשפחתו- אירוע שהוא שורת המחץ של הכתבה. המאמר מתחיל בקטע יחצנות ממש מתוחכם, שעליו ניתן לומר את הביטוי העממי “איזה קטע” כי ממש חמוד ואף אני האמנתי לכמה רגעים… המאמר פותח במשהו מאוד מחנף אך גזעני, ואלה דבריו “עם ישראל הוא יחיד ומיוחד” הרגשתי טוב בעת שקראתי, ואומנם גזעני להגיד שאנחנו מיוחדים רק בגלל הגזע, מכיוון שרע להבדיל על סמך גזע- מי שלא גזע היהודי. הוא ממשיך ברעיון של עם אחד אשר חצי נכון כנזכר, מכיוון שכידוע משפחה אחת כי הזהות תלויה לפי האם- היינו שבלידה נקבע שכולנו משפחה אחת, ואכן עם אחד במובן הזה. אך לא בהקשר בו כבוד הרב כתב- כי טען: ‘חרף ניסיונות פירוד עדיין עם אחד’. דבר זה לא רק חנופה בכלל ובפרט בהקשר של אירוע לכבוד רב במשפחתו, כבהמשך הכתבה, אלא אף מגוחך לאור העובדה ש-”הניסיון לפירוד” הוא בספרי הדת של היהדות ושל ההלכה- אשר הרבנים מסרבים לבטל. רעיון של ‘מי שמחלל את השבת הוא כמו עובד כוכבים לכל דבר” קורע את העם ומפריד כל מי שלא שומר שבת לפי הגדרת הדתיים. במילים חד משמעיות אגיד: הניסיון של פירוד הוא בפי הרבנים הדתיים כולל רבני רבנות הראשית, אשר מאמינים במערכת ההלכתית, וכולל הרב הזה בהיותו רב מטעם הרבנות, אשר כנזכר מוסד התומך בספרי הלכה, וכנזכר הספרים כוללים את הרעיון של פירוד: מי שמחלל שבת נפרד מהעם היהודי. לאור כל האמור דבריו לגנות את הפירוד- הם טובים אך בפיו הם מגוחכים. אם לא בהדהוד ריק של מתק שפתים למשוך לאירוע כנזכר. הוא ממשיך לדבר על ‘זרע הפירוד והמחלוקת’ ואכן פירוד הוא רע ואומנם בהיותו רב במוסד הרבנות הוא חלק מ-”הרעים” אף להגדרת עצמו- כי הוא מהרבנים התומכים בספרי הלכה וכנזכר בהם רעיון הפירוד- וגרוע עוד יותר שגם הוא ממשיך בסירוב לבטל את הרעיון של ‘מי שמחלל שבת הוא כעובד כוכבים לכל דבר’. במילים אחרות: הסירוב של כלל הרבנים ברבנות הראשית, לבטל את הפרטים במורשת אשר מסיתים נגד מי שלא עושה את ההלכה, בכלל, ובפרט הרעיון בהלכה שמי שמחלל שבת הוא נפרד כנזכר, הוא נוראי. ומגוחך שבפי הדוגלים בספרי ההלכה, דיבור נגד פירוד מבלי לבטל את הרעיון המפריד. עוד פרט אחד בכתבה שעלי להגיב: כאשר עוסק במי שלא למד, במילים שלו “כואב לי כי מבלי ללמוד”, מה שכואב הוא משהו אחר- שעוסק בהרבה יהודים אשר “לא למדו”. אומנם יש הרבה אשר אכן למדו ואשר לא מסכימים לדרך של הדתיים: או שלמדו במסגרת רפורמית או שלמדו באקדמיה “מחשבת ישראל” ובעיניו נחשב ‘לא למד’ אך הרבה למדו, ובנוסף לאלה, יש עוד הרבה שלמדו בישיבות חרדיות, ובגיבוי של רבנים אחרים, שירתו במעמד של רב, ובסמכותם פסלו את דרך ההלכה והלכו לדעות אחרות: בין אמונה בנצרות ובין באמונות אחרות. יש כמה סיפורים באתר של רבי לשעבר- הרבה שלמדו הבינו שדרך ההלכה איננה דרך טובה. הרבה למדו והסיקו מסקנה שהדרך של הדתיים לא טובה, ובסיבה זו מתנגדים. לכן להגיד ‘לא למדו’ על הפוסלים את העמדה הדתית הוא בעייתי. סמוך עלי דרך של הדתיים איננה דרך טובה ומוטב לשמור מרחק מבתי כנסת בכלל ומרבנים ותרמיותיהם בפרט. שים לב: האותיות של תרמיות כמעט כמו האותיות של ‘תרומות’- אשר הרבנים רודפים.