על חינוך הומניסטי ופרויקט “אגדות אמתיות”

סבי היה אחד מתלמידיו של מרטין בובר. ממנו הוא למד כיצד להעביר לנו הנכדים את ערכי הדיאלוג, החתירה לשלום ואהבת החכמה בדרך המשל והסיפור. הוא לא האמין בלתת לנו תשובות, אלא בלהעלות שאלות שנצטרך לחפש להם תשובה בעצמנו בתוכנו. עם השנים, הפכתי בעצמי לאב לשתי בנות מקסימות ושאלתי את עצמי כיצד אני יכול היום, באקלים המפורק והמבלבל של ימינו, להעביר את אותם ערכים לבנותי ולשאר ילדי ישראל. כך נולד הפרויקט “אגדות אמתיות”. עוד עליו בהמשך, אבל קודם כל כדאי שנבין למה אני מתכוון ב”אקלים המוזר של ימינו”. החינוך החילוני ההומניסטי היום נתקל במספר קשיים מתודולוגיים שלא היו לו בעבר. בעשורים הראשונים של המאה העשרים, החינוך החילוני זכה לעדנה בכך שגובה במערכת שלימה של ערכים אחרים שהקיפה אותו, ריפדה אותו ונתנה לו משנה תוקף. ערכים כמו פטריוטיות, חתירה לקדמה גאווה בעבודה וסוציאליזם. אבל, אחרי מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד אחרי התהליך הפוסט מודרני של שנות השישים והשבעים, חל פירוק שיטתי של מערכת הערכים הזו וחשיפתה בכשליה. פטריוטיות התגלתה כלאומנות, סוציאליזם התגלה במודל הקומוניסטי כביטול מוחלט של הפרט בפני המערכת, מוסר העבודה הוחלף על ידי שיווק והחתירה לקדמה הפכה למעין דחפור עיוור שדוחף קדימה ורומס כל מה שעומד בדרכו. מתוך כך נוצרה אשליה לפיה אין לחנוך החילוני מה לתת אלא בדרך השלילה – כמו התנגדות לכפייה דתית, או להתערבות ממשלתית בכלכלה. הערכים הישנים של חירות ושוויון נלחמים זה בזה עד היום, בעוד לא הצד הזה ולא הצד הזה זוכר שפעם ניצבה לצדם גם האחווה. משבר זה העמיק במהלך החצי השני של המאה עשרים, עד שהגיע לשיאו באירועי “מלחמות המדע” של שנות התשעים. אירועים שאנחנו עדיין מתמודדים עם הנזקים שלהם בנושאים כמו חיסונים והפלרה של המים. באופן כללי מעמדו של המדע כמתודולוגיה של ניתוח נתונים נצבע בגוונים חשודים של אג’נדות כלכליות. איך אפשר, אחרי כל הפירוק הזה לדבר על ערכים? שלא לדבר על לחנך. איך אפשר לדבר בסמכות בתוך עולם שבמתנגד באופן עקרוני לרעיון האוטוריטה? כאשר אנחנו בוחנים את ההיבטים האלה, אין זה מקרה שהחינוך החילוני מתמודד עם משבר חריף. לא ניתן לגדל ילדים על דרך השלילה בלבד. תהליך כזה יוצר רק “אנחנו” ו”הם” חדשים והרי זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. עם השאלות האלה בראש, ניגשתי לפרויקט שלי “אגדות אמתיות”. ההכרה בכך שלא ניתן להנחיל ערכים בדרך של הטפה, או ללמד היסטוריה דרך שינון של תאריכים ותהליכים. אם לעומת זאת נחזור למודל הראשוני ביותר של העברת מידע – אל הסיפור, או ליתר דיוק – האגדה, נמצא סוגה חינוכית שיכולה לשלב לימוד עם הנאה, היסטוריה עם ערכים, וכל זאת מבלי לכפות על השומע את דעותיך. בפרויקט אני מספר סיפורים אמתיים מההיסטוריה בצורה הקלאסית של אגדה. בימים אלה אני בסיומו של קמפיין הדסטארט שמטרתו להוציא את הכרך הראשון של “אגדות אמתיות” ובו יהיו 31 אגדות מאוירות עם סיפורים מתקופות שונות, תרבויות שונות ודרכם גם ערכים שונים. כך ניתן למצוא את סיפורו של אשוקה, המלך ההודי שהיה הראשון להציג את רעיון הסובלנות בשיטה למשילות, את זינוביה מלכת תדמור שהנהיגה מרד כנגד האימפריה הרומית, ואת כריסטינה משוודיה, המלכה הלסבית שהוציאה את שוודיה מימי הביניים אל תוך הנאורות. דגש מיוחד שמתי גם על בחירת אגדות מההיסטוריה של המדע – יש אגדה על אלחזאן המדען הראשון, על רנה לאנק ממציא הסטטוסקופ, על ד”ר סולק ממציא החיסון לפוליו ואפילו אגדה אחת על המצאת המחט על-ידי האדם הקדמון. כמו-כן ניתן דגש על ייצוג של נשים ודמויות מהקהילה הלהט”בית, כך שבכרך השני, עליו אני עמל בימים אלה, תהיינה אגדות על קוקו שאנל, סוג’ורנר טרות’, גרייס אומאלי מלכת הפירטים ועל הקשיים שחווה המלחין צ’ייקובסקי בגלל חיבתו למלבושי נשים ולחברתם של בני מינו. כל סיפור נבחר בקפידה תוך בחינה של מספר מקורות מידע ופתיחות מלאה לעדכן את האגדות בהינתן מידע חדש על כל נושא. בשביל האגדה שכתבתי על צ’ארלס דארווין ניתחתי סדרה של מאמרים בנושא הוראת תורת האבולוציה לילדים, על מנת לזהות את הבלבולים שיכולים להופיע בהבנת השיטה ולמנוע אותם מראש. התוצאה היא מגוון איכותי, צבעוני ומהנה ששואף להחזיר את החוויה הנעימה של קריאה משותפת, בשעת סיפור לדוגמה. חוויה שהחיים המודרניים לוקחים יותר ויותר. המטרה הסופית היא ליצור אסופה של 12 כרכים ובה 365 אגדות מהעולם כולו, עם חלוקה שווה לאגדות בנושאי מדע, אמנות, אמונה, אדם ומדינה, אנשי רוח וקטגוריה נוספת בשם “חיים מופלאים” שמספרת את סיפוריהם של אלה שלא ניתן לשים בתוך מסגרת. כל הפרויקט הזה נוצר על מנת לייצר אצל הילדים קרקע יציבה של העולם שבו אנחנו חיים. מתוך היכרות עם הניחוחות, הצבעים והמגוון הרעיוני הגדול שהמין האנושי הצליח ליצור, הערכים שאנו רוצים להשריש בילדינו – ערכים כמו שוויון, חירות, נימוסין, תרבות, אהבת האדם ואהבת החכמה, דאגה לסביבה והערכה למדע – זוכים לפנים והקשר. להבדיל מסתם רשימה של שמות של רעיונות. איננו יכולים לסמוך עוד על מערכת החינוך או הממשלה שתנחיל ערכים בילדינו. זו נשארה תקועה בדוגמות המיושנות שלה למרות מאה שנה של הפצרות לרפורמה משמעותית וזו אינה מצליחה לבצע את חלקה המנהלתי שלא לדבר על לייצג ערכים כלשהם. עלינו להפריט את חינוך ילדינו מבלי תלות בשום מערכת חיצונית. האגדות האמתיות לא נכתבו כדי ‘לתת את התשובה הסופית של הדברים’, אלא כדי לייצר מצע איכותי לדו שיח בין הורים וילדיהם. דו שיח שמתוכו, אני מקווה, כל בית יוכל להסביר לילדיו איך הם רואים את הנושא. תום בייקין-אוחיון הוא מרצה, מורה ב”בית הספר לאמנויות המילה”, וסופר ירושלמי. ספרו הראשון “אגדות אמתיות - כרך א’” עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים. דף הפייסבוק של “אגדות אמתיות” קישור לקמפיין ההדסטארט המסתיים ביום שלישי הקרוב