בראשית

א בראשית היה האדם שליט כל החי וצומח, שני רק ליוצרו אשר שכחו. ובנה האדם מכונות ענק וכיסה את כל עולמו ושרץ האדם בכל הר ועמק ובכל נקיק. והחל האדם הורג את אחיו לחיים כפי שעשה בעבר. ותשמע התפוצצות בכוכב כחול אחד ברחבי היקום. וחלקיקי כוכב יתפזרו כפי שהתפזרו בעבר ויתאחדו כפי שאוחדו בעבר. ויעשו הבודדים לאחד ויהי האפר לגוף. ויחלו החיים כמקודם רק נעלים יותר. ויובדלו מים ממים ויבשה מים והצומח כיסה את הארץ. ויצורים חיים ילכו על פני האדמה, אך הפעם לא התהלכו לטאות הענק בעולם כי נראה שלמרות שהן שורדות שנים רבות הן אינן בעלות נתיב מניב. מכל נתיבי החיים שנבחרו, רק יונק אימו חי הזדקף והחכים מכל קודמיו. וראו את עצמם כזכר ונקבה ויקרא הזכר עצמו איש ותקרא הנקבה את עצמה אישה. ותחשוק היא אותו ויחמוד הוא אותה ויתאחדו ויחיו יחדיו תחת גג אחד אוכלים מאותו השולחן. ושפה אחת ידברו כי לא ביצר בלבד יחמוד ולא בגוף בלבד תחשוק. וירגיש בן האדם כי בודד הוא ויתאחדו בני האדם ויקימו ערים ויחוקקו חוקים וימליכו על עצמם מלך. ב ואיש יושב בחרטא אשר למרגלות הים הגדול ושמו בין הריקים חן. ונשא חן את לינה בת מעון לאישה ויולדו להם שני בנים הבכור שמו דר והצעיר שמו דם. ודם לא היה כשאר הילדים. שמר הוא מחשבתו לו ולא הרבה ברעש ובחברים כמנהג הילדים. ודם נער בן חמש ועשר שנים ויבואו אליו הנערים בני עירו ההולכים לבנות סתם שבצפון ויקראו לו לבוא עימם. ויזכור דם את חוקי אבותיו ויקרא אל הנערים: ילדי חרטא השכחתם את חוקי אבותיכם כי רק עם מבני הריקים ניקח את נשינו. וצחקו הנערים צחוק גדול ובזו לו. מדוע אומר אתה כי שכחנו את החוקים? הרי הולכים אנו לסתם כדאי לדעת את הנשים שם, לא כדאי לקחת אותן ומי יעניש אותנו על כך, האם אלוהי הריקים יחריב את ביתנו כפי שלא עשה בעבר.