נוטש מוסר אביו ותורת אִמוֹ
האם ניתן לבחון שאלות מוסריות באמצעות כלים מדעיים? ‘הנוף המוסרי’, ספרו של סאם האריס מ-2010, מספק תובנות משכנעות באשר לאפשרות זו
אנחנו נוהגים לראות במדע כלי להבנת המציאות הפיזית, דרך לבסס את הידיעה שלנו בצורה איתנה בעזרת ניסוח תיאוריות ואישושן או הפרכתן על ידי תצפיות וניסויים. לעומת זאת, אין אנו תופסים את המדע בתור כלי למענה על שאלות מוסר. המדע יכול אולי להגיד לנו איך אנחנו יכולים להשיג דברים, אבל הוא לא יכול לתת לנו ידיעה לגבי מה אנחנו צריכים לשאוף להשיג. סאם האריס, הוגה בולט בזרם המחשבתי שקרוי האתאיזם החדש, טוען בספרו ‘הנוף המוסרי’ שההפרדה הזו בין המדע לפילוסופיה של המוסר היא הפרדה מלאכותית, ובשלב זה של האנושות היא אף מסוכנת.
האריס פונה בספרו דווקא לקהל הליברלי, וספציפית לאלו הדוגלים בגישת הרלטיביזם המוסרי. לפי הגישה הזו, ערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת, והם תלויים בהקשר החברתי והתקופתי. זרם זה רווח במידה רבה בקרב ההומניסטים הליברליים ברחבי העולם המערבי, ומהווה נדבך משמעותי בזרם ההגות הפוסטמודרנית. גישה זו יוצאת מההנחה שחוקי המוסר שונים בין תרבות לתרבות, ובין תקופה לתקופה. היא גורסת שאין אנו יכולים לבקר תרבות אחרת על כך שהיא לא מוסרית, מכיוון ששיפוט מוסרי יכול להתבצע רק בתוך חברות, ולא בין חברה אחת לשנייה. על כן, אין אנו יכולים לבקר חברה בה נהוג, למשל, לסקול למוות נשים נואפות, מכיוון שבחברה זו מעשה זה נחשב מוסרי.
האריס טוען שהלך רוח זה הינו מסוכן, ולוקה בצביעות מוסרית מדרגה ראשונה. המדע אמנם עוסק בעובדות, אך גם שאלות של מוסר בסופו של דבר צריכות להתייחס לעובדות – כאלו שקשורות ברווחת האדם. אם אנחנו, בחברה המערבית, נמנעים מלבצע את ההלכות הדתיות הלכה למעשה כפי שהן הוגדרו בתנ”ך, אין זה נובע אלא מתוך כך שהגענו להבנה עמוקה יותר במהלך ההיסטוריה האנושית כי ניתן לבנות חברה בה רווחת האדם היא גבוהה יותר. למשל, בספר דברים נפסק שאישה שנישאה לגבר, והתגלה שהיא אינה בתולה, יש לסקול אותה למוות באבנים מול פתח בית אביה: “וְהוֹצִיאוּ אֶת-הַנַּעֲרָ אֶל-פֶּתַח בֵּית-אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה” (דברים כ”ב, פסוקים יג-כא). הסיבה שאין אנו מבצעים בחברות המערביות מצווה דתית זו, הינה משום שהגענו למסקנה במשך השנים שחברה בה נשים נסקלות למוות אינה מטייבת את רווחתו של האדם.
האריס מדגיש שאם אנחנו נוטים ליחס למערכות המוסר הדתיות השונות היבטים הומניסטים, אין זה אלא משום שערכים הומניסטים מודרניים חדרו למערכות המוסר הדתיות בתקופה המודרנית. הסיבה בגינה איננו מבצעים הלכה למעשה את ארבע מיתות בית דין כעונש על עבירות כמו חילול שבת, ניאוף, אי מתן כבוד להורים וכדומה, היא כי ערכי כבוד האדם חלחלו לתפיסות המוסר המודרניות, ולא מכיוון שניתן לפרש את המקורות הכתובים הדתיים בצורה הומניסטית. עצם העובדה שקיימות תמורות בתפיסות המוסר בחברות האנושיות מצביע, לדעתו של האריס, על כך שגם לשאלות של מוסר אנו פונים באמצעים רציונליים, ועל כן שניתן לעסוק בשאלות אלו בעזרת השיטה המדעית.
…שאלות על ערכים – על משמעות, מוסר, והמטרה העיקרית בחיים – הן למעשה שאלות על מצב רווחתם של יצורים בעלי תודעה. ולכן, ערכים מתורגמים לעובדות אשר יכולות להיחקר בעזרת השיטה המדעית: לגבי רגשות חברתיים חיוביים ושליליים, בנוגע לגמול ועונש, ההשפעה של חוקים ונורמות מסוימים על יחסים בין-אישיים, על ההיבטים התודעתיים של אושר וסבל וכדומה. - סאם האריס, ‘הנוף המוסרי’
האריס טוען שמהרגע שאנו מבצעים את ההקשר בין רווחתו של האדם למוסר, אנו מקבלים תמונה ברורה למדרוג של רמות המוסר בחברות האנושיות השונות. לשם דוגמה ניתן להשוות בין שני מצבי קיצון של מצב רווחה: אדם אחד נולד לתוך מלחמת אזרחים עקובה מדם, אשתו נרצחה באכזריות, והוא בורח יחף בתוך יער קוצני מפני תוקפים שרוצים להרגו. אדם שני נולד בחברה בטוחה, יש לו עבודה מכניסה, והוא בדיוק זכה בפרס כספי של מיליון דולר. אין ספק שאנחנו יכולים להצביע בנקל על מצב רווחת האדם הטוב יותר מבין השניים. הטיעון העיקרי של האריס, הוא שהעובדה שאנחנו יכולים למפות את המציאות בתודעתנו, ולהבדיל בין מצבי רווחה גבוהים לנמוכים, מצביעה על כך שאנחנו יכולים לדון בצורה מדעית על איך ניתן לממש את התנאים שמאפשרים מצבים אלו. ניתן לראות, אם כן, את האפשרויות השונות אשר מאפשרות מצבי רווחה גבוהים או נמוכים בתור מה שהאריס מכנה ‘נוף מוסרי’. ‘הנוף המוסרי’ מתאר את המרחב של אפשרויות הפעולה של בני האנוש. ברור שישנו מספר רב של דרכים לבחור בהן על מנת לאפשר חיים מאושרים, אך אין זה שולל את העובדה שנוכל להצביע על מספר אפשרויות אשר לא מאפשרות חיים מאושרים.
האריס טוען אפוא שניתן לקשור בין שאלות מוסר שונות לשאלה כיצד ניתן לבנות חברה אנושית אשר שואפת למקסם את רווחתו של האדם. עם זאת, יש להכיר בכך שאין מצב ספציפי אחד ויחיד שממקסם את רווחתו של האדם. לפיכך, נשאר רק לחקור בצורה מדעית מהם התנאים אשר מאפשרים את קיומה של חברה שתחולל שיתוף פעולה חיובי בין פרטיה, מצב רווחה גבוה ואושר לחבריה.
http://www.ted.com/talks/sam\_harris\_science\_can\_show\_what\_s\_right?language=he