למה בכלל צריך פילוסופיה?

את השאלה הנזכרת בכותרת שאל אותי חבר כאשר ישבנו פעם ודיברנו על תחום הלימודים שלו (הנדסת בניין) ותחום הלימודים שלי (פילוסופיה). שאלה דומה ששואלים אותי לא מעט היא- מה אפשר לעשות עם פילוסופיה? על שתי השאלות האלה אנסה לענות במאמר זה. הבה ונתחיל מההתחלה- פילוסופיה הינה “אהבת החוכמה” (פילו- אהבה סופיה-חכמה) ואכן מראשית הפילוסופיה ועד ימינו הרצון לדעת, להחכים ולשאול שאלות על האדם והעולם היה המהות והמרכז של תחום זה ובעצם גם הסיבה שלו, כפי שתכף אציג. במערב מקובל להתייחס ליוונים הקדומים (החל מתאלס-600 לפנה”ס) כמייסדי הפילוסופיה הסדורה אך נראה כי אף במזרח, בהודו עסקו בפילוסופיה עוד מוקדם מכך (כ700 לפנה”ס). בכתבי האופנישדות ובכתבים אחרים במסורת ההינדית וגם הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית והקבלה מתוארכת למאות המוקדמות, וככל הנראה שהחלה במאות קדומות אף יותר. ובכלל נדמה כי האדם, אולי מרגע שהתפנה לעסוק בדברים נוספים מלבד הישרדות, תמיד שאל שאלות על העולם. כלומר פילוסופיה סדורה קיימת כבר מאות ואף אלפי שנים. והשאלה “למה” היא בהחלט שאלה מעניינת. הפילוסופיה נוצרה משאילת שאלות שהאדם שאל על עצמו, על הטבע, על העולם ועל החיים משמעותם וסופם. כיום ,אולי בגלל שעמדות רבות הצטמצמו לידי “ציוצים” או “פוסטים” בלבד, לנתינת דעה ולא לשמיעתה, אני שומע לא מעט מסביבי כי שאלות פילוסופיות הינן “חופרות” , במובן השלילי של המילה, אך צריך לזכור כי ברבות מהחפירות הללו נמצאו אוצרות שעד היום מכלכלים את כלל המדעים, מאחר והעיסוק בפילוסופיה הוליד רבים מהמדעים אותם אנו מכירים כיום: את הלוגיקה, הפיסיקה, המתמטיקה, הפסיכולוגיה, העיסוק בבלשנות ולשון וכו׳. רבים מעיסוקים אלה נבעו מהפילוסופיה ויצרו תחומים חדשים, שהפכו לעיסוק ספציפי, כביכול נפרד מהפילוסופיה. אך האם ניתן לבטל את הפילוסופיה של אריסטו מהלוגיקה שלו? ולומר כי אין קשר בין שאילת שאלות על החיים ליצירת הלוגיקה? בהחלט לא. הלוגיקה נוצרה מתוך הצורך והרצון לדעת ולהכיר את העולם וחוקיו. כפי שפילוסופים רבים התחילו קודם כל בשאילת השאלה הפילוסופית ורק לאחר מכן ביססו מדע או ענף מדעי בעקבותיה. אם כן, מעבר לחשיבות ההיסטורית של הפילוסופיה , על השאלה השניה, “מה יש לעשות עם פילוסופיה?” ישנה בהחלט תשובה מעניינת . בספרו “הקדמה למטאפיסיקה ” אומר הפילסוף הגרמני מרטין היידיגר:

It is entirely correct and completely in order to say, ”You can’t do anything with philosophy?’ The only mistake is to believe that with this, the judgment concerning philosophy is at an end. For a little epilogue arises in the form of a counterquestion: even if we can’t do anything with it, may not philosophy in the end do something with us, provided that we engage ourselves with it?

במילים אחרות, אל תשאלו מה אתם יכולים לעשות עם הפילוסופיה אלא תשאלו מה יש לפילוסופיה לעשות עמכם. הפילוסופיה הגיעה כי האדם שאל, באופן טבעי ומתוך דחף טבעי, שאלות וביחד עם התשובות שקיבל במהלך תהליך החשיבה נוצרה הפילסופיה. אפשר בהחלט לבטל בהינף יד את החשיבות שיש כיום לפילוסופיה הבעיה היחידה היא שבביטול הפילוסופיה נצטרך לבטל גם את כל שאילת השאלות הנלוות עימה. האם יש מישהו שיטען כי לא צריך בכלל לשאול שאלות? או שעלינו לרסן את עצמנו משאילת שאלות אשר לא בהכרח יביאו לתשובה ברורה ואחידה אחת? כמדומני ככל שהמדעים המדויקים נוטלים את השליטה ואילו מדעי הרוח נעלמים מן האקדמיה יש יותר סכנה שלכל שאלה תיהיה תשובה אך לא לכל שאלה יהיה מקום. אין ברצוני לזלזל או לבטל חלילה מדעים אחרים וכמובן שאין כל סיבה לעשות כך, אלא לנהוג בזהירות ולשים לב כי אנו משאירים דלת פתוחה לשאילת שאלות ולמתן תשובות באקדמיה בפרט ובחיים בכלל. הדבר מזכיר לי סיפור מדעי מפורסם, לא בפילוסופיה אלא דווקא בפיסיקה (אשר יסודותיה,כאמור,טמונים בפילוסופיה) בין אלברט איינשטיין אשר ייצג את הפיסיקה הקלאסית של תורת היחסות לבין מדעני ואסכולת פיסיקת הקוונטים, אשר הייתה ועודנה חדשנית וחדשה. בעוד איינשטיין טען כי “אלוהים לא משחק בקוביות” וכי יש להתמקד בנוסחא אשר תספק תשובה ברורה בנוגע לחוקיות העולם מדעני הקוונטים טענו כי הטבע מופיע לא רק בחוקיות סדירה וברורה אלא גם ברנדומליות מסוימת, כך שניתן לחזות את אשר התרחש בעולם הפיזיקלי (התת אטומי) רק בהסתברות מסוימת. שרדינגר ניסח, בעקבות שיחות עם איינשטיין את פרדוקס “החתול של שרדינגר” אשר מראה על מצב פרדוקסלי, כביכול בו חתול אחד נמצא גם חי וגם מת בו זמנית (וכאן לא אכנס לפרטי הפרדוקס אבל ממליץ מאוד לקרוא עליו) פרדוקס זה הפך לאחד המפורסמים ביותר בתחום פיסיקת הקוונטים ונראה כי דווקא הצית את דעת הקהל והמדע ולא כיבה אותה. הדבר אותו אני רוצה להדגיש הוא דווקא הפרדוקס- פרדוקסים רבים וטובים נכתבו וגם אם כביכול על פני השטח הם נראים כחידות בלבד הרי שרבים מהם פיתחו, שינו ושדרגו את החשיבה האנושית והפילוסופית. החיפוש אחר תשובות ברורות ולא משוערות אינו חיפוש אקדמי או מדעי גרידא, אלא תהליך עולמי בו מקובל יותר לחפש את התשובה בחומר, ב “0” או “1” מאשר לקבל את העובדה כי אין תשובה ברורה או חדה, או תשובה בכלל. על כן ברור מדוע הפילוסופיה נחשבת לעיתים כחסרת כל רציונל- הפילוסופיה אמנם הביאה מענה להרבה שאלות אך הרבה שאלות קיבלו תשובות שונות ואולי אף משונות ובכל זאת התקבלו בהבנה ובו זמנית בביקורת. לעיתים התשובה הייתה כי לא ניתן לספק תשובה או כי יש גבול לאפשרות למענה. אחד הדברים המרכזיים שהפילוסופיה מלמדת אותנו, גם בלי להתעמק בתכניה הוא שהעולם פתוח לשאלות אבל הוא גם פתוח לתשובות שונות. בפילוסופיה אין תשובה אחת ובטוח שאין שאלה אחת. יש המון תשובות להמון שאלות. חבר ללימודים אמר לי פעם- “יש משהו בשאלה שמאפשר לך להמריא לכל מקום אבל עם התשובה תמיד יש משהו מקרקע”. עם שאלות אתה ממריא לחיפוש תשובות .עולם ללא שאילת שאלות חופשית מתוך חיפוש חופשי של תשובות הוא עולם משעמם, סגור ואף מסוכן. אך כל עוד אנו שומרים על חשיבות הפילוסופיה נהיה גם חייבים לשמור על החשיבות בשאילת שאלות. לשאלה- מה אפשר לעשות עם זה? יש טעם נוסף, טעם לוואי, שנלווה אליה. ברור לי כי השאלה מה יש לעשות עם זה היא לא שאלה רוחנית אלא שאלה פרקטית. איך עושים קריירה וכסף עם פילוספיה? אפשר בכלל לעשות כסף עם פילוסופיה? לא אתיימר לענות על שאלה זו בצורה מקיפה. כן אומר כי יש הרבה מקצועות מעניינים שנפתחים לאט לאט למי שלמד פילוסופיה- חברות רבות כיום מחפשות חשיבה יצירתית,“ראש פתוח” , יכולת למחשבה על מגוון בעיות וכו’ כאן נראה כי יש יתרון לחשיבה הפילסופית,הפתוחה,המשלבת כל כך הרבה תחומים ,בעיות ופתרונות יצירתיים שלהם. על כן טיפין טיפין ניתן לראות חברות גדולות המחפשות אנשים אשר למדו פילוסופיה כאנשי צוות או כיועצים לחברות וזאת בנוסף לרבים מהעובדים של אותן החברות אשר נוטים להתמקד בתחום אחד או בסגנון פתרון אחד, רק הזמן יגיד האם תופעה זו תתרחב וגם בחברות טכנולוגיות נראה בין כל קבוצה של מתכנתים גם איש רוח או חברה, בעידן בו החברות מכוונות כל כך לצרכן זה נראה לי בהחלט נדרש. אבל יש דבר חשוב מבחינתי משוק העבודה, הדבר החשוב הוא היכולת להסתכל על החיים מזוויות שונות, לפתוח את העיניים וההכרה לדברים מופלאים, מוזרים ,מפחידים אבל בהחלט חשובים. פעמים רבות אנשים אומרים כי פילוסופיה אינה פרקטית ,אך אם כך הדבר כיצד עוד ניתן לקרוא לתחום שמלמד אותך כל כך הרבה אודות החיים? האם זה לא פרקטי ללמוד על עצמך ועל העולם? להעמיק את ההכרות עם הסובב אותך? לסיכום, החשיבות של הפילוסופיה היא היסטורית ובו זמנית נוכחת (ויש גם להזכיר שגם ההגות הפילוסופית לא פסקה וישנם הוגים רבים ואף חשובים גם בימינו) גם אם לפעמים נדמה אולי כי הפילוסופיה אינה תכליתית, פרקטית, רווחית או שימושית היא בהחלט תישאר, כל עוד ניתן לה ונאפשר לנו לחרוג מהתשובות -אל עבר השאלות. היא תשאר, כל עוד האדם יהיה סקרן וכל עוד הוא ישאל שאלות. (*) בתמונה פסלו של האמן חוזה לואיס פרננדס - “האישה החושבת”