“אני מאמין כי זה אבסורד”: המם הראשון של הנצרות

אמונה דתית נחשבת לעתים קרובות כבעלת מחויבות מסוכנת, שבה מידת השכנוע עומדת ביחס הפוך לקשר עם העובדות. מוצג א’ לאפיון נפוץ זה של האמונה הדתית הוא האמירה של הסופר הנוצרי טרטוליאן מהמאה השלישית, שלו מיוחסת האמירה “אני מאמין כי זה אבסורד”. ביטוי פרדוקסלי זה חוזר ומופיע בהערכות פילוסופיות של רציונליות האמונה הדתית בפולמוס העכשווי המופנה להתנגדות הדמיונית בין מדע לדת, וכמעט בכל מילון ציטוטים מכובד. חוקרי הנצרות הקדומה ידעו זמן רב כי טרטוליאן מעולם לא כתב את המילים האלה. מה שאמר והתכוון לו מציב שאלות מסקרנות, אבל מעניין באותה מידה הוא הסיפור על איך הביטוי המעניין יוחס לו מלכתחילה, מה המצאתו מספרת לנו על שינוי תפיסות של ‘אמונה’, ולמה, למרות ניסיונות לתקן את הנתון, הוא נותר בעקשנות כמים בלתי נמחה על אי-הרציונליות של המחויבות הדתית. על פניו, להיות מחויבים למשהו משום שהוא אבסורד הוא בסיס לא מבטיח למערכת אמונה. זה לא אמור להיות הפתעה גמורה, אם כן, שטרטוליאן לא דוגל בעיקרון הזה. לעומת זאת, עשה את ההבחנה הבאה בה הוא התייחס ספציפית למותו ותחייתו של ישוע: “זה לגמרי אמין, בגלל שזה לחלוטין לא מתאים… זה בטוח, כי זה בלתי אפשרי” . נראה כי יש לכך דמיון רב לביטוי הפיידיסטי (דוקטרינה הטוענת שידע מבוסס על אמונה) המיוחס לו בדרך כלל, אך למרבה הפליאה, אפילו ניסוח מקורי זה אינו תואם את השקפתו החיובית של טרטוליאן באופן כללי על ההיגיון וההצדקה שבכך. במקום אחר, הוא עומד על כך שהנוצרים “צריכים להאמין רק לשום דבר ולשום דבר זה עליהם להאמין באופן נמהר”. עבור טרטוליאן, אלוהים הוא ‘מחבר של התבונה’, הסדר הטבעי של העולם ‘מוסדר על ידי התבונה’, והכל ‘מובן על ידי התבונה’. הסבר אפשרי אחד לאי-התאמה לכאורה זו הוא, שבסגנונו הפרדוקסלי של חוסר האפשרות והוודאות, טרטוליאן מתבסס על עיקרון שנקבע ברטוריקה של אריסטו. בהתייחסו לאמינות של אירועים בלתי סבירים, אריסטו מציין: “אנחנו יכולים לטעון שאנשים לא יכלו להאמין להם, אם הם לא היו אמיתיים או כמעט אמיתיים. וסביר יותר שיהיו אמיתיים, בגלל שהם מופלאים”. נראה שהנקודה המופלאה של טענה מדווחת יכולה למעשה לספק סיבה להאמין בכך, שכן סביר להניח שעד המבקש להנציח סיפור שקרי המציג משהו שלפחות נראה סביר. אם הקשר הזה נכון, טרטוליאן, שכמעט ודאי הכיר את הרטוריקה של אריסטו, אינו תומך באמונה ללא הצדקה, אך טוען שלפעמים יש לנו סיבות טובות להאמין בלא-סביר ביותר. זה משאיר לנו את השאלה איך יוחס טרטוליאן לביטוי השונה למדי: “אני מאמין כי זה אבסורד.” לשם כך, עלינו להסתכל על שני רגעים מכריעים בתקופה המודרנית המוקדמת. באמצע המאה ה -17, הרופא והמלומד הפוליטי, תומס בראון, הפנה את תשומת לבו להערותיו המקוריות של טרטוליאן בספרו “רליגיו מדיצ’י” משנת 1643, או “דת של רופא”. באופן מכריע, לא שרק בראון הכיר לקוראים רבים פסקה לא מוכרת זו של טרטוליאן, אלא אף הציע פרשנות חדשה לגמרי והציע כעיקרון כללי שעוצמתה של האמונה היא ביחס הפוך להסתברות של דבר אמין : “חושבני שלא יתכן דבר שיהיה בלתי-אפשרי מספיק בדת מכדי שיאמן”. עד מהרה היו מקורות רבים מצטטים את טרטוליאן, אם כי במורת רוח, כמי שאמר: “אני מאמין, כי זה בלתי אפשרי”. בשנת 1689,הפילוסוף ג’ון לוק מפנה לגרסה החדשה של הפרדוקס במסה הקלאסית שלו בדבר ההבנה האנושית ומסכם את השקפתם של רוב בני דורו שזהו “חוק רע מאוד לבחור את דעותיהם, או דתם על פיו”. מרכיב מרכזי ברקע להתפתחות זו היה עליית הסכסוכים העדתיים בעקבות הרפורמציה. הפרוטסטנטים ביקרו את הקתולים על ה”אמונה המובלעת” שלהם - מתן הסכמות לדוקטרינות שהונפקו על ידי הכנסייה, אך ללא הבנה מלאה של ההסכמה. המקרה העיקרי היה דוקטרינת הטרנספוזיציה - תיאוריה המבוססת על הפילוסופיה של אריסטו ועל האופן בו במהלך המיסה, האלמנטים של לחם ויין יכולים להפוך לגוף ולדם של ישו. עבור פרוטסטנטים רבים, היה זה מקרה סמלי להאמין במשהו שהיה ממש בלתי אפשרי. “אני מאמין כי זה בלתי אפשרי” ולכן זכה לפרסום בשל השימוש בפולמוס האנטי קתולי. השלב השני בהפיכת דבריו המקוריים של טרטוליאן הגיע כאשר הפילוסוף הצרפתי וולטייר הציג את תנאי ‘האבסורד’. תחת הערך ‘אמונה’ במילון הפילוסופי שלו (1764), וולטייר מסיים סיפור מבדח ואופייני על מעשיו של האפיפיור אלכסנדר השישי הידוע לשמצה על ידי הגדרת האמונה כ’אמונה בדברים משום שהם בלתי אפשריים’. ההופעה הראשונה של הביטוי ‘אני מאמין כי זה אבסורד’ באה לאחר מכן באחד הפרסומים של וולטייר משנת 1767, שבו מייחס לאב הכנסייה אוגוסטינוס (ולא לטרטוליאן) את האימרה : ‘אני מאמין כי זה אבסורדי, אני מאמין כי זה בלתי אפשרי’. מאז ימיו של וולטר, האימרה “אני מאמין כי זה אבסורד” המשיכה לשרת את מטרתו של מחולל הנאורות שלו - מחווה כלפי האי-רציונליות הטבועה באמונה הדתית. כך, בשנת 1928, ציטט זיגמונד פרויד את המוטו כראיה לאופי הילדותי של הדת, שאותה תיאר כמי שמנסה תמיד להגן על אמונתה מפני בדיקה רציונלית. גם הפילוסוף הגרמני ארנסט קסירר טען כי האימרה מתארת פסיכולוגיה דתית מסוימת שהופיעה הן בהולדת הדת והן בהופעותיה העכשוויות : ‘המוטו “אני מאמין כי זה אבסורד” מציג את כוחו הישן כאן ובכל מקום’, התלונן ב -1951.כך, כתבים רפרנסיים, למרות שבדרך פחות מובהקת מעבירים רגשות דומים. אופייני הוא הערך במילון אוקספורד לפילוסופיה, שם נכתב על “קאנדו קוויה אבסורדום”: “נודע גם בשם ההצהרה או הפרדוקס של טרטוליאנוס. פשוטו כמשמעו : אני מאמין כי זה אבסורד, כלומר: עצם אי האפשרות של הצעה הופך (בעיקר בתיאולוגיה) לסוג של מוטיבציה לאמונה בה. אחד המקומות הבולטים יותר עבור הופעה מודרנית הוא השוואות לא מחמיאות של אמונה דתית דמיונית עם “העובדות” של המדע. בהרצאתו בשנת 1917, “מדע כייעוד”, המציא מקס ובר לעצמו גרסה קיצונית יותר של הלשון הלטינית באמירתו של טרטוליאן (Credo non quod, sed quia absurdum est - “איני מאמין בדבר מלבד זה שהוא אבסורדי”, אשר ובר משייך לאוגסטין) כדי להמחיש את מה שחשב שהוא מתח פנימי בין המדע לבין הדת. מדע עכשווי ולוחמים בדת כגון ריצ’רד דוקינס וג’רי קוין ממשיכים ומפנים אל טרטוליאן כהתגלמות של אי-הרציונליות של האמונה הדתית. ניתן לומר רבות על ההבדלים והדמיון בין המחויבות הדתית והמדעית, אך ראוי לציין, בקצרה, כי המדעים העכשוויים מאפשרים למקרים בולטים של אמונה מוצדקת בבלתי אפשרי (במכניקה הקוונטית) והן במידת אי ההסתברות המדהימה (הקוסמולוגיה של המפץ הגדול). זה מחזיר אותנו להקשר המקורי של דבריו של טרטוליאן, שלא היו על אמונה המונעת על ידי האבסורדיות של האובייקט שלה, אלא אם בכלל יש צורך להאמין בדברים שאנחנו רואים בהם בלתי אפשריים או בלתי סבירים ביותר. בבירור, זו תישאר שאלה חיה.

פיטר הריסון, כותב המאמר, הוא עמית אורח אוסטרלי ומנהל המכון ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטת קווינסלנד, מחברם של טריטוריות המדע והדת (The Territories of Science and Religion, 2015) והעורך של נרטיבים של חילוניות (Narratives of Secularization, 2017). הופיע במגזין (https://aeon.co/ideas/i-believe-because-it-is-absurd-christianitys-first-meme). עריכת המאמר באנגלית: סם דרסר. עברית: מוטי פרליאן. עריכת המאמר בעברית: שרית חתוכה.

!(https://metrics.aeon.co/count/a99ddc1e-dc18-46b3-893a-c96b93e5e5ff.gif)