סיפור קצר: “מה נכון לכתוב במבחן”

סיפור קצר: “מה נכון לכתוב במבחן” מאת נועם טל, אקדמאי. תקציר: אחרי השיעור הראשון, הבלבול מתחיל. פרק א’ השיעור הראשון של יום הראשון של שנת הלימודים התחיל! תלמידי כיתה א’ ישבו מול המורה. המורה למדע התחיל ללמד: “השמש אשר זורחת ביום, הוא כוכב כמו הכוכבים הנוצצים בלילה. כידוע לכם הכוכבים נמצאים וזורחים כבר הרבה מיליוני שנים, והם מאוד מאוד רחוקים…” באותה העת בכיתה א’ המקבילה, המורה התחיל ללמד דברי מבוא לספר בראשית. הוא אמר שבשיעור יקראו את סיפור בריאת העולם. הוא אמר: “שנת הלימודים היא תתפ”ח, והמשמעות היא מספר זה.” בזמן שדיבר, רשם את המספר 5888 על הלוח. המשיך המורה למקרא, “סופרים לבריאת העולם ואילו נחזור אחורה 5888 שנה, אז נבראו עצי פרי והשמש וחיות והאדם הראשון.” אחרי דברי מבוא אלה, המורה התחיל את הלימוד מספר בראשית, עד סוף השיעור כי אז המורים מתחלפים. המורה למקרא התחיל ללמד את אותו השיעור לכיתה א’ המקבילה. הוא אמר: “שנת הלימודים היא תתפ”ח, והמשמעות היא מספר זה.” בזמן שדיבר, הצביע למספר 5888 שהיה על הלוח. המשיך: “סופרים לבריאת העולם ואילו נחזור אחורה 5888 שנה, אז נבראו עצי פרי והשמש וחיות והאדם הראשון.” נכנס לדבריו תלמיד שצעק בהתרגשות: “מה פתאום! הכוכבים נמצאים הרבה יותר מאלפי שנים.” הרבי חייך ושאל: “מי אמר לך? אתה לא ראית.” התלמיד הרגיש הלם והתחיל לגמגם. כמה תלמידים צחקקו קלות. התלמידה ששמה טובה השיבה: “היום למדנו ככה בשיעור מדע.” הרבי הסביר: ” המורה למדעים הוא כמוני- שנינו לא ראינו. אומנם ספר הקדוש מלמד שאלוהים ברא את הכול לפני אלפי שנים.” באותה העת, בכיתה המקבילה המורה למדע התחיל את שיעור שלו עבור הקבוצה שלו. הוא אמר: “השמש אשר זורחת ביום, הוא כוכב כמו הכוכבים הנוצצים בלילה. כידוע לכם הכוכבים נמצאים וזורחים כבר הרבה מיליוני שנים, והם מאוד מאוד רחוקים…” נכנס לדבריו תלמיד שצעק בהתלהבות: “מה פתאום! הכוכבים נמצאים רק אלפי שנים.” עכשיו אני פונה אליכם הקוראים: מה נכון לכתוב במבחן?