האם ראש השנה הוא “תחילת שנה” או רק הזדמנות לכפות על הכלל אמונות דתיות?

האם ראש השנה הוא “תחילת שנה” או רק הזדמנות לכפות על הכלל אמונות דתיות? מאת נועם טל, אקדמאי. עיקרון חשוב בגישה ההומניסטית הוא לפעול שתהיה חירות הבחירה עבור כל אחד ואחת. קיימים הרבה חוקים, שחקקו חברי הכנסת של מדינת ישראל, אשר יסודם באמונות דתיות. אפשר לעיין בהם בספר “דינים” שבכל ספרייה של בתי משפט. חוקים אלה רק מתאימים למי שמאמין באמונות הדתיות. אומנם חוק מדינה, בהיותו עבור כלל האזרחים, צריך להיות מותאם לכלל אזרחי המדינה. אחד מחוקי ישראל הוא חוק לוח שנה העברי. יש בו משהו שאם שמים לב לו, יש כפייה על הכלל באמונה דתית ולכן נחוץ לחפש פתרון. למרות שכל אחד יכול לקרוא, בפיו, לתאריך כרצונו, עדיין בכתב בבתי ספר לא יכולים כי יש חוק “לוח שנה עברי” הכופה על הכלל אמונות דתיות באמצעות לוח השנה. בקיצור: בשלב מסוים בהיסטוריה, היהודים הפסיקו לקבוע את הגבול שבין שנים באביב, כפי שעשו בדור יוספוס, היינו בתקופת בית שני אחרי זמן ישו, שאז תחילת השנה הייתה באביב [ואולי גם קודם דור יוספוס ספרו כן], והחליטו לשנות וקבעו במשנה את הספירה של “שנים” מתשרי. עשו כן לפי האמונה הדתית שיש אלוהים ושהאלוהים ברא את העולם- ושהחודש שברא את העולם היה תשרי [דבר מפוקפק, אשר אפילו מקורות הדת פקפקו בו] ולכן בהגיע חודש תשרי נשלמה שנה “מבריאת העולם” וסופרים שנה חדשה. בנוסף הפסיקו לספור את מספר השנים מאירועים קרובים לדוגמה לצאתנו ממצרים [במדבר ט’] ולגלותינו [בספר יחזקאל] ולמלך שמלך אז, לדוגמה במלכות כורש ספרו שנות מלכותו ואחריו כאשר מלך מלך אחר, לדוגמה דריוש היו מתחילים שוב מאחת, לספור לשנות מלכותו. לפי השינוי התחילו לספור ספירה ארוכה משלטון יוון אשר “לא חזר לאחת” בשינוי מלכות אלא עלה המספר למאות שנים ויותר. אך גם זה לא בשימוש בדור שלנו, כי הוחלט להעדיף מספר שנים אחר [אשר שונה ממה שהיה נהוג מאות שנים בתרבות היהודית] בכדי להעדיף את האמונה הדתית הנזכרת שיש אלוהים שברא את העולם, ושעשה כן לפי מספר של אלפי שנים. אמונה זו רק מתאימה לאמונה הדתית הזאת אבל קיימות אמונות שונות בתרבות היהודית הן בתוך הדת עצמה והן לפי אמונות ‘לא דתיות’ לדוגמה שמערכת השמש ופלנטות נמצאות כבר יותר מאלפי שנים. יש מנהיגים דתיים אשר היו מוכנים לסלף את הסיפור המקראי כדי להכניע את המסר המקראי [לא כמו שמילולי מופיע הסיפור אלא לסלף כאילו כוונת המסופר היא] לדעה הרווחת בדור זה- שהעולם עתיק יותר מאלפי שנים וממיליוני שנים. קיימים הרבה שיקולים לא לספור מהמספר בסגנון “תשע”ו תשע”ז וכדומה”. אך העובדה היא שלפי אמונה דתית מסוימת, כופים על הכלל לספור את השנים “מבריאת העולם” ומתשרי. מלבד שמההיבט התרבותי לא ככה ספרו היהודים- ומלבד שיש שיקולים דתיים לא לספור לפי מספר זה- השיקול העולה על כולם הוא שבכך כופים על הכלל את האמונות הדתיות: “שיש אלוהים אשר ברא את העולם” בכלל ושאלוהים “ברא בחודש תשרי לפני 5776 שנים” ומספר דומה. עלינו לחפש פתרון. יש הרבה אפשרויות. אם מכבדים את המסורת של היהדות אפשר לספור לפי החשבון ביוספוס, אלא שזה עדיין רק מתאים לחלק מהאוכלוסייה כי הרבה מאמינים שאין אלוהים וחשוב לא לכפות עליהם אמונה דתית. אפשר לספור לפי החשבון שספרו היהודים בתרבות של בית שני כנזכר משלוש מאות שנה לפני ישו. גם לפי האמונה שישו לא אלוהים עדיין יש אדם בשם זה אשר אפשר לספור ממנו או משנת שלוש מאות [בדיוק312] לפני תקופת ישו. אפשר לספור שנים לפי המספר 2016 כאשר רגילים. יש הטוענים שזה גם רע, בשיקול שאין לכפות על הכלל “אמונה נוצרית” אך טיעון זה מופרך כי לא סופרים מ-”אירוע שרק התרחש לפי אמונה דתית” לדוגמה “מהשנה שישו חזר לחיים” כי לא סופרים מזה! אך המספר 5776 ותשרי הוא לספור מאירוע כזה שלא התרחש אלא אם מאמינים בדעה דתית. אם סופרים מלידת ישו סופרים ממשהו במציאות- מלידת אדם- וזה לא לפי אמונה דתית. בנוסף לא באמת נולד אז ולא באמת סופרים מלידתו וכאשר אבאר. בנוסף אפילו אתאיסטים שלא מאמינים בנצרות תמכו להשתמש במספר זה- ובמיוחד אם יודעים שהמספר 2016 בכלל לא באמת מלידת ישו כי נולד בשנה אחרת במלכות הורדוס- שמלך עד שנת 4 לפני הספירה ולאור עובדה זו, בוודאי אין התנגדות כזאת. וגם אם אפשרות זאת לא מושלמת עדיין בלתי נסבל לספור לפי אמונה דתית בבריאת העולם בחודש תשרי כנזכר- כי בכך כופים באמצעות חוק על כלל האזרחים. אילו היה להפך, יכלו להכניס סעיף בחוק שבתוך בית כנסת מותר להשתמש במספר דתי, כפי שמכריזים בחתונות של כולם- גם זה בעייתי כי לא מתאים לכלל האזרחים, אך בבתי ספר הכלליים, להשתמש במספר של ספרי היסטוריה. אפשר לספור מאביב, כאשר היהודים עשו בעבר וכנשמר ביוספוס, וגם אפשר מינואר, כאשר רגילים. הדתיים אומרים שחשוב “לשמור על הדת” במה שסופרים מתשרי למרות שיש שיקולים דתיים להעדיף את רצון אלוהי ישראל היינו לספור מיציאת מצרים ומאביב! מההיבט הדתי, מרד באלוהים הוא לא לספור שנים מיציאת מצרים כי רצון האלוהים מתואר בספרי התנ”ך. שיקול זה מתייחס הן למספר השנים [לדוגמה במדבר ט’] והן שהמספר יעלה באביב וגם למספור החדשים לדוגמה אדר הוא חודש 12 ולא מספר אחר. רק בתור אתאיסט אני חופשי לסור ממה שמיוחס לאלוהים: היינו לספור מאביב, ואז… לשנות למה? אין שום סיבה להעדיף ספירת תשרי ולא השנים של 5778 על משהו אחר, לפי אמונה אתאיסטית כי לא נברא העולם אז, לאור השיקולים המרובים הנזכרים. יש דתיים המאמינים שבאלול נברא העולם- ואפילו פירסמו כן בלוח שנה שראיתי מודפס בדור זה! זה לא אחד בתשרי ולא “בתשרי”. זה לא מפריע להם לסלף את המילה “עולם” שהכוונה לא ממש העולם אלא משהו אחר. גם בתלמוד מסופר שפקפקו דווקא לפי האמונות הדתיות, לדחות את האומר בתשרי נברא, והדעה השנייה בתלמוד היא בניסן נברא העולם- מה שיותר מתאים לספירה של היהודים בימי בית שני כנזכר וכנשמר ביוספוס. אומנם השיקול החשוב הוא שכופים על הכלל את הספירה, הן שנים מבריאת העולם, והן חדשים, לא רק בשינוי מתרבות עם ישראל בעבר, כי לא “מעולם” ספרו לפי בריאת העולם, אלא בעייתי עוד יותר, כי לא מתאים לכלל האזרחים. כי לספור מתשרי וכמו כן במספר הזה, רק מתאים למאמינים שאלוהים ברא את העולם בתשרי ובשנה מסויימת אבל לא לפי אמונה שאין אלוהים/ או שלא ברא את העולם/ או שלא ברא בתשרי/ או שלא ברא לפני אלפי שנים. ****וזה לא מתאים לכלל האזרחים ולכן חשוב לחפש פתרון. גם אם נניח שהחופשות של החגים יהיו [תהיינה] לפי לוח שנה העברי, וגם בזה יש תקלות חמורות ואחת הבולטת היא שלכל שבוע של סוכות אין שרות במשרדי המדינה- וגם אם נניח שהחופשות נקבעות לפי לוח העברי, עדיין חשוב לא לקבוע על הכלל את תשרי ואת המספר- כי הם לפי אמונה דתית שיש אלוהים שברא את העולם- בכלל ובפרט בחודש תשרי לפני 5776 או 5777 שנה. חשוב לפעול לאפשר בחירה בנושא ולפעול: או להחזרת הספירה התרבותית של היהודים כפי שעשו היהודים בעבר לדוגמה לעדכן חוק לוח השנה שהספירה תהיה באביב ובשנים שהשתמשו בהם היהודים לדוגמה 2016+311 [כי בתחילת שנה 2 עברו רק 12 חדשים מסופה של השנה הנקראת 1 לפני הספירה] או פתרון אחר- לדוגמה לוותר על כל הקשור לדת בנושא זה- ולבחור את הפתרון בהצבעה באופן מיידי בכדי לעצור במיידי ומהר את הכפייה בספירה “מבריאת העולם”- עוד לפני החופש בשם ראש השנה- אשר רק שמו כן אבל “לא ממש תחילתה” של השנה כנזכר.